רצון המת

עיקר הוא שביהמ"ש לא יראה צוואה כבת - תוקף אם ימצא לו, כי עשותו את
צוואתו לא את רצונו עשה המנוח, אלא את רצון הזולת... בהתבקשו לתת תוקף
לצוואה ישאל ביהמ"ש את עמו.. האם את רצון הזולת עשה המנוח או את רצונו
שלו.

כב' השופט חשין בהלכת "מרום" (מרום נ' היוהמ"ש לממשלה, דנ"א 1516.95 פ"ד
נב(2)813).
אדם הבוחר לחלק את רכושו טרם פטירתו אינו תמיד מחלק את רכוש לפי הדרך
שבה הוא רוצה, לעיתים קרובות, ולדאבון הלב, אחרים מחליטים עבורו את האופן.
שבו תתבצע חלוקה זו.

וכך קורה כי במקרים רבים, הילדים מאבדים את הקשר עם ההורה ומפתחים
משום מה "קשר הדוק" עם רכושו, ומתערבים באון נמרץ ואקטיבי בש קול דעתו
בכל הקשור לעיזבונו ולצוואתו האחרונה.

בפני ביהמ"ש מונחים חדשות למבקרים התנגדויות לצוואות, של קרובים שלפי
שיטתם קופחו בצוואתו האחרונה של המנוח לטובת בני משפחה אחרים
במקרים שכאלה בידי ביהמ"ש מלאכה קשה מנשוא והיא לבדוק את רצונו האמיתי
של אדם שכבר איננו.

קצרה היריעה מלהרחיב אודות האופן שבו ביהמ"ש עושה מלאכה קשה זו.
אם כי חשוב להדגיש כי חלק חיוני בבדיקת ביהמ"ש, הוא בחינת הראיות על חיי
המצווה, מחשבותיו והתהגותו בחייו.

כך כדוגמה כאשר למנוח היה קשר מיוחד עם אדם שהדיר בצוואתו, או במקרה
בו המנוח בחר להיקבר ליד בן.בת שהדיר מצוואתו, וקיפוחם בצוואה הינו חסר
כל סבירות ואינו עולה בקנה אחד עם התהגותו ויחסו לאותו קרוב.

או כאשר עורך הדין שערך את צוואה מעיד בפני ביהמ"ש כי היא נערכה מתוך
מעורבות ו/או לחצים של אלו ה"נהנים" ממנה.
אלו יהוו אינדקציה ברורה לביהמ"ש כי המנוח לא חפץ בעשיית הצוואה המוגשת
בפניו לביצוע.

במקרים כגון אלו ביהמ"ש לא יקיים את הצוואה ויבחר לאמץ חלוקה שוויונית
של העיזבון בהתאם לחוק הירושה.
חשוב להדגיש כי מטרת ביהמ"ש הינה אחת, ליתןלכל אדם את חופש ובחירה
אודות מה שייעשה ברכושו באחרית ימיו, ולא ליתן לאף אדם לנצל את מצבו בכדי
להתערב בשיקול דעתו.

 ב. גורק עו"ד