הידועה בציבור

מזה מאות שנים מקובל כי מיסוד קשר מונוגאמי בין איש ואישה נעשה באמצעות נישואין,ואצל בני זוג יהודים נישואין נערכים באמצעות חופה וקידושין. אם זאת, יותר ויותר זוגות מגיעים למסקנה כי אין כל צורך במיסוד קשר הזוגיות, והם יכולים לחיות תחת קורת גג אחת לקיים מערכת חיים משותפים ואף להביא ילדים לעולם מבלי להיות נשואים.

תופעה זו ניכרת היום לעיתים קרובות ביותר אצל בני זוג שאחד מהם או שניהם חוו ונכוו ממערכת זוגית ממוסדת.

אישה החיה עם בן זוג באופן שכזה דהיינו ללא נישואין ממוסדים מכונה(לדעתי באופן לא ראוי ) "ידועה בציבור".

בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות למעמדה המשפטי של "הידועה בציבור" וזאת בייחוד  במקרים בהם חל סכסוך או קרע בין "הידועה בציבור" לבן זוגה , בית המשפט נאלץ לתת דעתו אודות מעמדה של "הידועה בציבור" והאם הוא זהה לאישה שנשאה בנישואין רגילים.

יאמר כי כיום בית המשפט בישראל ולמעשה ברוב העולם המערבי מייחס "לידועה בציבור" מעמד של אישה נשואה לכל דבר ברוב רובם של הסוגיות המובאות בפניו :

בעניין רכוש משותף: ידועה בציבור זכאית למחצית הרכוש שהצטבר במהלך חיי הזוגיות   בהתאם לחוק יחסי ממון בדיוק כמו אישה נשואה-עניין זה אף מעוגן בחוק יחסי ממון .

לעומת זאת,רכוש שהצטבר לפני החיים הזוגיים הפסיקה והחוק קובעים כי לעניין זה כל הזכויות שהצטברו לפני שבני הזוג חיו יחדיו שייך באופן בלעדי לאותו בן/בת זוג שעל שמו רשום הנכס ואינו נכנס לאיזון-(דוגמה נפוצה:ידועה בציבור שהכניסה את בן זוגה לדירה אשר בבעלותה טרם ההיכרות עמו,אין לבן הזוג כל זכות לגבי דירה זו,באותו אופן איש אשר הכניס ידועה בציבור תחת קורת גגו ,אין האישה זכאית לבית שהיה זה מכבר בבעלותו) יודגש כי אף לעניין זה אין הבדל בין אישה נשואה לידועה בציבור, באשר גם לאיש/ה אישה נשואה אין זכות לגבי נכסים שהצטברו טרם הנישואים או התקבלו במתנה או ירושה.

לעניין ירושה: באם אין צוואה המסדירה את עניין רכושה לאחר פטירתה או לאחר פטירת בן זוגה, אזי ידועה בציבור יורשת את בן זוגה בדיוק כמו אישה נשואה לכל דבר עניין זה אף הוא מעוגן בחוק הירושה .
כמובן שלעת פרידה באם יש לבני הזוג ילדים אזי זכאית למזונות עבור ילדיה ונושא המשמורת עליהם נבחן באופן זהה לאישה נשואה קרי "טובת הילד".

הפסיקה האחרונה הרחיקה לכת וקבעה כי אם בן הזוג עזב הפסיק לפרנס את בת זוגתו כאשר היא ידועה בציבור ולא אשתו הנשואה, היא זכאית לדמי קיום ו/או מזונות אף עבור עצמה לתקופה המכונה "תקופת הסתגלות" של כ שלוש שנים,כל זאת באם אינה עובדת גם בעניין זה מעמדה של הידועה בציבור זהה למעמד האישה הנשואה.

לסיכום יאמר כי, המערכת המשפטית והחוק רואים כמעט לכל דבר ועניין את הידועה בציבור כאישה נשואה,ואולי גם אנו נתחיל להשלים עם העובדה שתתכן מערכת חיים זוגית  אחרת  שאינה מחייבת נישואין "כדת משה וישראל".                         

                                                                    בעז גורק עורך דין